תוכן

ז) ותדע שז״ס סגולתא דטעמים המובא בזוהר ובכהאר״י ז״ל, שהם נמשכים מסוד תיקון הקוין הנ״ל שבג״ר דנקודים. אשר נה״י דכתר נמשכו לבין חו״ב, ומתוך שקו האמצעי נמשך מלמעלה למטה, דהיינו מכתר לבין חו"ב שמתחתיו, ע״כ מרומז תיקון הקוין בנקודה אחת באמצע מלמעלה וב׳ נקודות ימין ושמאל למטה, כזה (סגול הפוך) גם מכונה בשם כח״ב ולא בשם חב״ד, כי חב"ד ה״ס סגול דנקודות, שהימין והשמאל הם למעלה מקו האמצעי כזה (סגול) שחו״ב למעלה והדעת למטה מהקצוות, כמ״ש לפנינו בע״ה.
והנה נתבאר סדר תיקון הקוין על מתכונתם משורשם, אשר מתחילה בטרם עליית המ"ן ממלכות לחכמה היה רק קו אחד בפרצוף, דהיינו סדר ע״ס זה למטה מזה והמסך למטה מכולם בסוד מלכות לבד. ואח״כ בסיבת השיתוף דנה״י דס״ג בנה״י הפנימים שה״ס מלכות דבינה עם מלכות דא״ק הפנימי, אז עלתה המלכות עד לחכמה והושרש כח הצמצום והדין שבמלכות בכל ספירה וספירה עד לחכמה, ונבחן צד הדין הזה שנתחדש בעה״ס בשם קו השמאל. והנה בזה נתתקנו ב' הקוין חסד ודין, שקו החסד ה״ס עצמות עה״ס וקו הדין ה״ס המלכות וכח הדין שנכלל בכל אחד מהם. ואח״כ בכח האור דיסוד א״ק שהמשיך המסך מנוק' עינים למקומו למטה בפה דראש, שבזה נזדווגו ימין ושמאל ועלו ע״ס בכל נרנח״י, והמשכה זו נק' קו אמצעי. באופן שקו הימין ה״ס תכונת הספירה בעצמה, וקו שמאל ה״ס כח הדין הנכלל בה מפאת עליית המ"ן, וקו אמצעי ה״ס התפשטות מסך מתוקן הראוי לקבל או״י ולהעלות או״ח. וזכור זה לכל המקומות כי זולתו אין שום תנועה בחכמת האמת.
עוד צריך להשכיל כאן, שענין תיקון קוין שנתחדש בכח הארת יסוד א״ק, לא היה זה אלא בראש הב' כלומר בחכמה שה״ס ממקום נוק׳ עינים ולמטה, דהיינו מפי הטבור דא״ק עד סיום הת״ת אבל לא כלל מטבור ולמעלה עד החזה שה״ס ראש הא' גופי' והטעם משום דאין כלים בראש הא׳. ובזה תשכיל איך ב' פרקים העליונים דנה״י שנק' עצמות הקוליות, המה בדיוק ממקום הטבור עד סיומא דגופא ששם ראש הב'. ולאפוקי מטבור ולמעלה עד החזה במקום ראש הא' דב"ן הכולל אין שם רק קו אחד בלבד, מפני שחדושי כלים הבאים מב״ן אינם יכולים לפעול למעלה ממקום יציאתם, אשר כבר ידעת שמקום התחלתם הוא בחי' נוק׳ עינים דראש הב"ן המלבישים בדיוק לפי הטבור דא״ק עצמו, וע״כ אין פעולתם ניכרת אלא מפי הטבור ולמטה, בסוד ב' הפרקים העליונים דנו״ה המכונים ראשי ירכין או פרקי הקוליות.
גם צריך שתזכור כאן, אשר כל מה שיש בפרצוף מתחילת אצילותו הוא עצמות בנינו של הפרצוף, דהיינו הנמצא בו תיכף בעת יציאתו בסוד הקטנות. אמנם הנמשך בו אח״כ בסוד תוספות אור של גדלות ע״ד הארת יסוד א״ק בפה דראש הב"ן, שהוסיף בחי' קו אמצעי בפרצוף שהכריע בין ב' הקצוות דב' פרקים העליונים דנה"י וע"י כן הוסיף ג' אורות נשמה חיה יחידה בפרצוף שאלו נקראים אורות דגדלות, הנה כל זה אינו נבחן לעצמות בנין הפרצוף משום שלא היו בו בעת תחלת אצילותו, כי מתחלה לא היה בו אלא ב' קוין, ולא היה בו אלא קומת זו״נ שה״ס שני האורות דרוח נפש לבד. גם מכונים פו״א דמה שיש בו מתחלתו נק' כלים דפנים והם לא נשברו, ומה שנתוסף לו מזווג יסוד דא״ק נק' כלים דאחור, והמה שנתבטלו גם בג״ר וזכור זה.
והנה נתבאר היטב באריכות בענה״ק ענין סיבת שביה״כ, שהוא משום שהארת יסוד דא״ק באה בבחי' נה״י דאחור הנ״ל, היות שכבר נתקן מכח תיקון המ״ן בחי' נקודה אמצעית לסיום האורות בגבול חדש שהוא מעט למעלה מנקודה האמצעית ממש ששם היה הגבול בצמצום ראשון, כי נקודה האמצעית ממש יורה על דרגה ג' דבחי״ד, שסיימה כל פרצוף א״ק הפנימי בראש תוך סוף כנ״ל באות א׳ עש״ה וגבול הזה ה״ס עוה״ז ממש בסוה״כ ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, ובחינה ד' זו היתה בבחינת מלכות בלחודוהי, כלומר מדת הדין לבד מבלי שיתוף דמדה״ר וע״כ מכנה אותה הרב נקודה אמצעית ממש, אשר ע״כ אחר שירדו נה״י דס״ג ונטמנו בנה״י דפרצוף א״ק הפנימי, שנה״י דס״ג ה״ס מלכות דבחי״ב שנקרא בינה ונה״י הפנימים ה״ס מלכות דבחי״ד ממש ובחי' ה״ת דהויה פנימאה, ובזה נמצא שנשתתפו מדה״ר ומדה״ד בנקודה דצמצום דהיינו מלכות דבינה שה״ס מדה״ר ומלכות דבחי״ד שה״ס מדה״ד כנ״ל, ומשיתוף ב' המלכויות האלו נעשה הנקודה דצמצום חדש וגבול חדש שהוא למעלה מעוה״ז שנמשך מנקודה האמצעית הקודמת. ותדע אשר מנקודה החדשה עד נקודה קדמאה ה״ס המקום לשלשה עולמות בי״ע דפרודא, כי פרצופי אצילות מסתיים בגבול החדש הנעשה משיתוף דמדה״ר, ומשם עד עוה״ז כבר מקום פירודא היות אור א״ס מסתיים בגבול החדש הנזכר וזכור זה.
וראוי שתדע היטב מקום הנקודה דצמצום ב' הנז' היכן מקומה בא״ק הפנימי וידיעה זו מחוייבת היות ששם מסתיים עולם האצילות ומתחיל בחי' הפירוד. וכבר ידעת שכל הענינים בכללותם תלויים בא״ק ואין אפשרות להבין הפרטים והענפים היותר תחתונים אם לא משורשם היותר עליון, ובעיקר כדי שתבין הרבה דרושים בזהר ותיקונים ודברי הרב המדברים מאותו ענין. והנה פרצופי א״ק כבר הבאתי סדרם לעיל וביאורם בענף ט' בפמ״ס, אמנם תדע שעיקר ההבחן הוא רק בפרצוף הפנימי דא״ק וכן בכל המקומות שאנו מדברים מה' פרצופין תדע שעיקרם הוא רק בפרצוף הפנימי שנקרא פרצוף הכתר. וזהו שאנו מכנים אותו א״ק הפנימי דהיינו רת״ס הראשונים שנמשכו מא״ס ב״ה בסוד קו אחד עד לעוה״ז שנקראת נקודה אמצעית ממש והוא המכונה בכל מקום הויה פנימאה דא״ק.
והנה טרם כל צריך שתזכור דברי הרב לעיל בענף ה', אשר בא״ק כולו אין שום שורש לבחי' כלים דאבי״ע וכל המדובר ממנו הוא רק בדרך השאלה כדי להבין הענפים התחתונים משורשם העליון בא״ק להיותו הכולל לכל המציאות דכולהו עלמין דאבי״ע. ואם לא יהיה לנו המפתחות דהיכלות הראשונים איך נבוא להבין ולהשכיל באחרונים. וזהו שפתח לנו הרב בכל המשך הדרושים בה' פרצופי א״ק כדי לגלות לנו כל דבר משורשו העליון שבא״ק. ואע״פ שאינם שם מ״מ בהכרח שיוצאים ומשתלשלים משם וכל הכחות שבעליון בהכרח שמתגלים בפעולות שבתחתון והבן זה וזכרהו.